Rabbi Hagay Batzri

© Copyright. All Rights Reserved

״אשירה לה׳ בחיי, אזמרה לאלהי בעודי״

איתא בספרים כל מי שיאמר פרשת המן בכל יום לא יחסר לו פרנסה, ומקודם אומרים את היה”ר. ויוכל לומר פרשת המן אפילו בשבת, רק התפלות על הפרנסה לא יאמר בשבת:

יְהִי רָצוֹן מִלְּֿפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּֿךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם. בְּנַֽחַת וְלֹא בְּצַֽעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶֽךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶֽךָ כְּמוֹ שֶׁזַּֽנְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶֽרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה:

שמות טז
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתֽוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא: וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם | יֽוֹם: וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַֽהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָֹ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם עַל־יְהוָֹ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תַלִּ֖ינוּ עָלֵֽינוּ: וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהוָֹה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶֽאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֨קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהוָֹה֙ אֶת־ תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹֽא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהוָֹֽה: וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַֽהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כָּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָֹ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּֽתֵיכֶֽם: וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַֽהֲרֹן֙ אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּֽעָנָֽן: וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֨יִם֙ תֹּֽאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־הַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּֽחֲנֶֽה: וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־־הָאָֽרֶץ: וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־־ אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָֽדְע֖וּ מַה־־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָֹ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה: זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַֽאֲשֶׁ֥ר בְּאָֽהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ: וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט: וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־־־אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ: וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־־בֹּֽקֶר: וְלֹא־־שָֽׁמְע֣וּ אֶל־־ מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּֽוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה: וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס: וַיְהִ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֨חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָֽאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־־־ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ֚הוּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָֹ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר: וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָֽיְתָה בּֽוֹ: וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַֽיהוָֹ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה: שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בּֽוֹ: וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָֽצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ: וַיֹּ֥אמֶר יְהוָֹ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֨נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֹתַ֖י וְתֽוֹרֹתָֽי: רְא֗וּ כִּֽי־יְהוָֹה֘ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־֠כֵּן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ | אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי: וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי: וַיִּקְרְא֧וּ בֵית־־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־־ שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ: וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֨מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן | יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶֽאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהֽוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַֽהֲרֹ֗ן ֚קַח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַֽהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָֽעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת: וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן: וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָֽאֵיפָ֖ה הֽוּא:
אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם, הָאָֽרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִֽׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵֽינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַֽרְתָּ לָהֶם לֶֽחֶם מִן הַשָּׁמַֽיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵֽאתָ לָהֶם מַֽיִם, וְגַם נָתַֽתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְֿתָה מֵעֲלֵיהֶם, כֵּן בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶֽיךָ הָעֲצוּמִים, תְּזוּנֵֽנוּ וּתְפַרְנְֿסֵֽנוּ וּתְכַלְכְּֿלֵֽנוּ וְתַסְפִּיק לָֽנוּ כָּל צָרְכֵֽנוּ, וְצָרְכֵי עַמְּֿךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְֿרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶֽוַח, בְּלִי טֽוֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּֽחַת יָדְֿךָ הַנְּֿקִיָּה, וְלֹא מִתַּֽחַת יְדֵי בָּשָׂר וָדָם:
יְהִי רָצוֹן מִלְּֿפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי, כָּל מַחֲסוֹרֵֽנוּ, וְתַזְמִין לָֽנוּ כָּל צָרְכֵֽנוּ, לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּֽינוּ, דֵי מַחֲסוֹרֵֽינוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵֽינוּ, דֵי סִפּוּקֵֽנוּ, וּלְכָל עֶֽצֶם מֵעֲצָמֵֽנוּ דֵי מִחְיָתֵֽנוּ, כְּיָדְֿךָ הַטּוֹבָה וְהָרְֿחָבָה, וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלֵֽינוּ וְקֹֽצֶר חֲסָדֵֽנוּ, וּמִזְּֿעֵיר גְּמוּלוֹתֵֽינוּ. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי, וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי, וְזַרְעִי וְזֶֽרַע זַרְעִי, מְסוּרִים בְּיָדְֿךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם:

Yerushalmi: One who recites Parshat Haman every day is assured that his food will not be lacking.פרשת המן

תפילות וסגולות לפרנסה  Prayers & Segullot for Parnasa/Livelihood

Parshas HaMan ( A Tefillah for Parnassah / A Prayer for Livelihood ) - verse 4-36

The Gemara (Berachot 8a) teaches, "one should always finish the Parshiot with the community [by studying] Shnayim Mikra V'echad Targum (the Parsha twice and Targum Onkelos once)." The Aruch Hashulchan (O.C. 285:2) notes that this is a rabbinical obligation. It seems that women are not obligated to study Shemot (the common acronym for Shnayim Mikra V'echad Targum)

16:1 And they took their journey from Elim, and all the congregation of the benai Yisrael came to the midbar of Sin, which is between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month after their departing out of the land of Mitzrayim.
16:2 And the whole congregation of the benai Yisrael murmured against Mosheh and Aharon in the midbar:
16:3 And the benai Yisrael said to them:
Would to Elohim we had died by the hand of YHVH (יהוה) in  the land of Mitzrayim, when we sat by the flesh pots, and when we did eat lechem to the full; for you have brought us forth into this midbar, to kill this whole assembly with hunger.

16:4 Then said YHVH (יהוה) to Mosheh:

Hinnei, I will rain lechem from shamayim for you; and the people shall go out and gather a certain rate every day, that I may prove them, whether they will walk in My Torah, or no.

16:5 And it shall come to pass, that on the sixth day they shall prepare [that] which they bring in; and it shall be twice as much as they gather daily.

16:6 And Mosheh and Aharon said to all the benai Yisrael, At even, then you shall know that YHVH (יהוה) has brought you out from the land of Mitzrayim:

16:7 And in the morning, then you shall see the kavod of YHVH (יהוה); for that He hears your telunnot (murmuring) against YHVH (יהוה): and what [are] we, that you murmur against us?

16:8 And Mosheh said:
This shall be, when YHVH (יהוה) shall give you in the evening flesh to eat, and in the morning lechem to the full; for that YHVH (יהוה) hears your telunnot which you murmur against him: and what [are] we? your telunnot [are] not against us, but against YHVH (יהוה).

16:9 And Mosheh spoke to Aharon:

Say to all the congregation of the benai Yisrael, Come near before YHVH (יהוה): for he has heard your telunnot.

16:10 And it came to pass, as Aharon spoke to the whole congregation of the benai Yisrael, that they looked toward the midbar, and, Hinnei, the kavod of YHVH (יהוה) appeared in the cloud.

16:11(A:vii, S:v)

And YHVH (יהוה) spoke to Mosheh, saying:
Telunnot - Murmurings

16:12 I have heard the telunnot of the benai Yisrael:

Speak to them, saying:

At even you shall eat flesh, and in the morning you shall be filled with lechem; and you shall know that ANI YHVH (יהוה) your Elohim.

16:13 And it came to pass, that at even the quails came up, and covered the camp: and in the morning the dew lay round about the host.

16:14 And when the dew that lay was gone up, Hinnei, upon the face of the midbar there lay a small round thing, as small as the hoar frost on the ground.

16:15 And when the benai Yisrael saw it, they said one to another, It is manna: for they wist not what it was.
And Mosheh said to them:

This [is] lechem which YHVH (יהוה) has given you to eat.

16:16 This [is] the thing which YHVH (יהוה) has commanded, Gather of it every man according to his eating, an omer for every man, [according to] the number of your persons; take you every man for [them] which [are] in his tents.

16:17 And the benai Yisrael did so, and gathered, some more, some less.

16:18 And when they measured [it] with an omer, he who gathered much no excess, and he that gathered little had no lack; they gathered every man according to his eating.

16:19 And Mosheh said:

Let no man leave of it till the morning.

Middot U'Mitzvot (Character and Deeds)  

16:20 Notwithstanding they did not heed Mosheh. But some of them left part of it until morning, and it bred worms and stank. And Mosheh was wroth with them.

16:21 And they gathered it every morning, every man according to his eating: and when the sun waxed hot, it melted.

16:22 And it came to pass, that on the sixth day they gathered twice as much lechem, two omers for one man: and all the rulers of the congregation came and told Mosheh.

16:23 Then he said to them,

"This is what YHVH (יהוה) has said: 'Shabbaton (day of rest) Ha Kodesh Shabbat to YHVH (יהוה). Bake what you will bake today, and boil what you will boil; and lay up for yourselves all that remains, to be kept until morning.' "

16:24 And they laid it up till the morning, as Mosheh bade: and it did not stink, neither was there any worm therein.

Three Shabbat meals shalosh Se'udot

16:25 וַיֹּאמֶר מֹשֶה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי-שַבָּת הַיּוֹם לַיְהֹוָה הַיּוֹם לֹאתִמְצָאֻהוּ בַּשָׂדֶה׃

Vayomer Mosheh ichluhu hayom ki-shabbat hayom lashem hayom lo timtza'uhu basadeh.

And Mosheh said: Eat that today; for today is a Shabbat to YHVH (יהוה): today you shall not find it in the field.

16:26 Sheshet yamim you shall gather it; but on yom hashevi'i, which is the Shabbat, in it there shall be none.

16:27 And it came to pass, that  there went out [some of the people on yom hashevi'i for to gather, and they found none.

16:28 And YHVH (יהוה) said to Mosheh:

How long refuse you to keep My mitzvah and My Torah?

16:29 See, for that YHVH (יהוה) has given you the Shabbat, therefore he gives you on the sixth day lechem of two days; abide you every man in his place, let no man go out of his place on yom hashevi'i.

16:30 (S:vi) So the people rested on yom hashevi'i.

16:31 And the Beit Yisrael called the name thereof Manna: and it was like coriander seed, white; and the taste of it was like wafers made with honey.

16:32 And Mosheh said:

This is the thing which YHVH (יהוה) commandeth, Fill an omer of it to be kept for your generations; that they may see lechem wherewith I have fed you in the midbar, when I brought you forth from the land of Mitzrayim.

16:33 And Mosheh said to Aharon:

Take a pot, and put an omer full of manna therein, and lay it up before YHVH (יהוה), to be kept for your generations.

16:34 As YHVH (יהוה) commanded Mosheh, so Aharon laid it up before the Testimony, to be kept.

16:35 And the benai Yisrael did eat manna forty years, until they came to the land inhabited; they did eat manna, until they came to the borders of the land of Kenaan.

16:36 Now an omer is the tenth part of an ephah.